המדריך המלא למעבדים של אינטל

  • מנהל האתר

    e3e8d38c-e926-45d9-8057-0a9123500b0b-image.png

    בשוק המעבדים הישראלי שולטת כיום למעשה, חברה אחת: אינטל. רוב הסיכויים שכשתלכו לחנות לקנות מחשב, יהא זה מחשב שולחני או מחשב נייד, יהיה בו מעבד של אינטל. בחלק הקטן של השוק תוכלו למצוא מעבדים של חברת AMD, אבל חלקם היחסי בשוק קטן לעומת זה של אינטל.

    הבעיה, שאינטל משתמשת בשיטת מפתוח וקטלוג סבוכה מאוד למעבדים שלה, וכשאנחנו באים לקרוא מפרטים של המחשב הפוטנציאלי הבא שלנו, רובנו מתבלבלים ובצדק. מה פירוש Core i3? ומה זה Haswell? ומה בכלל ההבדל בין i3 ל-i5? ולמה זה עולה יותר? מדריך זה יעשה לכם סדר בבאלאגן. בפעם הבאה שתלכו לחנות, תדעו בדיוק מה אומר השם של המעבד, ותוכלו לקבל החלטה מושכלת מה מתאים לכם.

    בסוף שנת 2008 הציגה אינטל את מעבדי ה-Core i הראשונים. אלה היו מעבדים המבוססים על תכנון חדש (ארכיטקטורה) שזכתה בשעתו לשם הקוד “נחלים” (Nehalem). המעבדים חולקו לשלוש רמות: i3, i5 ו-i7, כאשר אלה שנושאים את הספרה 7 היו המעבדים החזקים ביותר, הדובדבן שבקצפת. הבעיה שבדור הראשון של המעבדים הללו, היה הרבה באלאגן בין הרמות וחלוקת התכונות לא הייתה מסודרת.

    החל מהדור השני של מעבדי ה-Core, אינטל עשתה סדר, ואכן, פחות או יותר, התכונות עכשיו מסודרות בין המעבדים. מעבדי ה-i3 הם החלשים ביותר אבל גם הכי זולים לרכישה, סדרת ה-i5 היא “מעמד הביניים” ואילו תחת i7 מסתופפים המעבדים החזקים, כולל המעבדים מהקצה העליון, היקרים במיוחד, שלעתים מסומנים בשם Extreme, ולאחרונה זכו לרמה משלהם, הנקראת i9 (מה שהופך את i7 לרמה הבינונית-גבוהה).

    כיום, כעשור אחר כך, עבור מחשבים שולחניים יש לאינטל סדרה שנקראת “Comet Lake” וכיום היא נקראת פשוט Core i 10th Generation, למרות שהמעבדים שנפוצים בשוק כיום הם מעבדי דור 8, שנקראו בעבר “Whiskey Lake”. מבולבלים? תיכף נסביר.

    מה ההבדלים בין המעבדים?

    כשבאים למדוד את ההבדלים בין סדרות המעבדים ולנסות להבין למה i7 עולה הרבה יותר מ-i3, צריך לזכור שהסדר עדיין לא מוחלט, והעובדה שרכשתם מעבד מסדרה מסוימת, לא מבטיחה שיהיו לו את כל התכונות שנמנה מטה.

    בכל הסדרות מ-i3 ועד i7, יש יוצאים מהכלל, אבל מה שנמנה כאן אלה כללי אצבע, שמאפיינים את עיקר המעבדים בסדרה מסוימת. במעבדים ניידים התצורות לא תמיד יענו לכללים האלה, בגלל הצורך לחסוך בחשמל שמספקת הסוללה, אבל מרבית מה שנכון לנייחים, נכון לרוב גם למעבדים של מחשבים ניידים.

    כמה טכנולוגיות שאינטל משלבת בתוך המעבדים שלה, ונמצאות באופן משתנה בכל הסדרות ומשפיעות על מחירו של המעבד הן: מספר הליבות, ריבוי נימים (HyperThreading), כמות זיכרון מטמון, הקפצת מהירות מעבד, ומעבד גרפי מובנה. נסביר כל אחת מהן ומה נמצא מהן בכל סדרת מעבדים.

    מספר הליבות – כעיקרון, ליבה היא הלב והמוח של המעבד. זה החלק שבאופן מעשי מבצע את מיליארדי פעולות החישוב שהמעבד מבצע בשניה בודדת. ואז אמרו, רגע, טובים השניים מהאחד, והיום יש לנו מעבדים כפולי ליבות ואפילו מרובעי, משושי ומתומני ליבות (כן, שמונה ליבות במעבד אחד!), כאשר הרעיון הוא ששני זוגות ידיים עובדות, בטח ארבעה או שמונה, הוא יותר טוב מזוג אחד.

    כעיקרון בסדרות הנוכחיות של אינטל למחשבים שולחניים בדור התשיעי והעשירי, למעבדי ה-i3 יש שתי ליבות, ל-i5 ברובם יש ארבע ליבות (חלקם 6) וב-i7 גם, אבל גם שם נמצאים מעבדים עם שמונה ליבות וב-i9, גם מעבדים עם עשר ליבות ויותר (עד 18 ליבות!). במעבדים לניידים לרוב תמצאו שתי ליבות, אבל היום יש כבר מעבדים לניידים עם ארבע, שש ואפילו שמונה ליבות.

    ריבוי נימים (HyperThreading) – ריבוי נימים הוא “טריק” שפיתחו באינטל, כדי לגרום למערכת ההפעלה לחשוב שכל ליבה היא בעצם שתיים, ויכולה לטפל בשתי משימות במקביל, במקום באחת. כך שמעבד בעל שתי ליבות עם ריבוי נימים, יופיע כארבע ליבות ב-Windows, מעבד עם ארבע ליבות וריבוי נימים יופיע כמעבד עם שמונה ליבות וכך הלאה.

    בסדרות המעבדים למחשבים שולחניים של אינטל בדור הנוכחי (דור תשיעי ועשירי בעת כתיבת שורות אלה) לרוב המעבדים יש מספר זהה של ליבות ונימים (ארבע ליבות, ארבעה נימים, למשל), אבל למעבדים בפלח העליון יש ריבוי נימים, כמו מעבד i9 עם 12 ליבות ו-24 נימים.

    כמות זיכרון המטמון – זיכרון המטמון הוא “שולחן העבודה” של המעבד. שם מונחים הנתונים שממתינים לעיבוד בידי הליבות. מבחינת זיכרון מטמון, העיקרון אומר שכמה שיותר – יותר טוב. הבעיה שהזיכרון הזה צריך להיות מאוד מהיר כדי “לעמוד בקצב” של הליבות, ולכן הוא יקר.
    כאן אין חוכמות. זו אחת התכונות היחידות שבה היחס הוא ישר. מעבד יותר יקר = יותר זיכרון מטמון, היום הסטנדרט מתחיל ב-6 מ”ב ומטפס למעלה די מהר ל-9 ו-12 מ”ב בדגמי i5 ו-i7. אגב, בקצה העליון, במחירים של אלף דולר למעבד, תמצאו גם מעבדים עם 20 מגהבייט של זיכרון מטמון ויותר.

    הקפצת מהירות מעבד (Turbo Boost) – הקפצת מהירות מעבד זו טכנולוגיה שפותחה באינטל, כאשר הרעיון שמאחוריה הוא שמעבד באופן רגיל עובד במהירות נמוכה יותר כדי לחסוך בחשמל וכאשר יש פתאום יישום כבד שדורש כוח עיבוד כמו משחק או תוכנה גרפית כבדה הוא נכנס ל”הילוך גבוה” ונותן את כל מה שיש ואז מהירות המעבד מזנקת בבת אחת.
    קיים כיום בכל סדרות המעבדים של אינטל.

    מה אומרים האותיות והמספרים?

    לסיום, כל מי שקרא מפרט של מחשב חדש לרכישה, אולי שם לב שאחרי ה-Core i3 חמש או שבע יש גם קוד מספרי בן ארבע או חמש ספרות, לעתים מלווה באותיות. הנה הסבר שבעזרתו תוכלו לפענח את שפת הסתרים של אינטל:

    הספרה הראשונה או שתי הראשונות בקוד המספרי, ספרות ה”אלפים” מעידה על הדור של המעבד. שלוש פירושו דור שלישי, ארבע פירושו דור רביעי (האסוול) ו-5 הוא הדור החמישי (ברודוול), 9 הוא הדור התשיעי, ואם מופיע לכם חמש ספרות, שהראשונות הן 10, הרי שמדובר בדור עשירי. כעיקרון, ככל שהמספר גבוה יותר, יותר טוב, ולמשל i5 דור 11 יותר טוב מ-i7 דור 10. כיום אם מישהו מנסה למכור לכם מעבד שמתחיל בספרה שש או שבע – הוא מנסה להיפטר ממלאי ישן על חשבונכם. אל תתפשרו על פחות משמונה, תשע או עשר – גם בניידים.

    שלוש הספרות הנוספות הן החלק התעלומתי, שגם אנחנו התקשינו לפענח. אינטל מכנה זאת בשם הסתום SKU, שזה ראשי תיבות של Stock Keeping Unit, “יחידת רישום מלאי”. בהשלכה מתפקידם של המספרים האלה במספור הדגמים של המעבדים לשרתים זה אומר איזה מעבד אתם מקבלים, וכעיקרון, ככל שהמספר גבוה יותר, המעבד טוב יותר. למשל, ב-Core i3 מדור רביעי מספר הדגם יהיה 4150, ואילו ב-Core i7, הסדרה הגבוהה שגם היא מדור רביעי, מספר דגם יכול להיות 4770, מחשבי i9 יתהדרו במספור של 900 ואילך.

    ולבסוף, מה הן האותיות שבאות אחרי הארבע הספרות? זה כבר ממש קוד סודי של אינטל. אבל הנה מפתח קצר:

    בדור הנוכחי, כרגע בעיקר לניידים, האות U מסמנת “צריכת זרם אולטרה נמוכה”, ואילו האות Y פירושה “צריכת זרם נמוכה באופן קיצוני”.

    אצל המעבדים השולחניים והניידים זה הולך ככה: בשולחניים – K פירושו מעבד לא נעול (ככה שאפשר לשחק עם הביצועים שלו), H פירושו מעבד עם ביצועים גרפיים גבוהים, S הוא מעבד המותאם לביצועים כלליים גבוהים, X ו-XE מתארים מעבד עם ביצועים סופר-חזקים של הקצה העליון, G מציין מעבד גרפי נפרד ואילו T הוא מעבד שעוצב להאריך בחיי סוללה. לפעמים יופיעו גם כשילובים: HK מכיל מעבד עם ביצועים גרפיים גבוהים – שאפשר גם לשחק עם הביצועים שלו.


    קרדיט [מעודכן לאפריל 2020].
  • ShlomoS Shlomo העביר נושא זה מ-טיוטות ב-

מדריכים מומלצים נוספים
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    2k צפיות
    ShlomoS
    כידוע ע"פ דעת הרבה מומחים חשוב שתיקיית המשתמש לא תהיה בכונן מערכת ההפעלה כדי שלא להכביד ולמלא יותר מידי את הכונן של המערכת הפעלה, וגם כדי לבטח יותר את שמירת הנתונים במקרה של כשל במערכת ההפעלה וכדו' ויש בזה פלוס נוסף חשוב שאם רוצים לשדרג את המערכת [לא באמצעות שדרוג רק התקנה נקיה] אין צורך בהעתקת כל התיקיות של המשתמש כי הם נשארים על מקומם הקבוע. דרך ראשונה הדרך הרגילה היא די ידועה ופשוטה אך אחזור ע"ז שוב למי שלא רגיל בזה: במאפיינים של כל תיקיה [מוזיקה מסמכים וכו', ע"י בחירת האפשרות האחרונה בלחצן הימיני של העכבר בתיקיה הרצויה] יש את הלשונית "מיקום": [image: cxzpyhq2witwiyiyf4ut.png] לוחצים עליו ומקבלים אפשרות "העברה": [image: ropcmdaytqirivu76iey.png] בוחרים בו ואז נפתח חלון לבחירת התיקיה הרצויה להעברת המיקום, למשל: כונן D תיקיה חדשה, ובתוכו יוצרים תיקייה הרצויה למשל: שולחן העבודה [image: jcwfm3nnymahvbhlkxwt.png] ולאחר בחירת התיקיה הרצויה לוחצים על אישור [image: r6kxcynhreqm4gnqbtqh.png] כעת המחשב שואל אם להעביר את כל החומר למיקום החדש בדר"כ רצוי להעביר הכל [image: encq2livmm02fcarwqwo.png] ובזה השלמנו את פעולת ההעברה אם ברצונינו לשחזר למיקום ברירת המחדל יש ללחוץ על האפשרות הזאת במקום ללחוץ על ההעברה: [image: ewyo6ibhiwccqxosqyoc.png] אפשרות שניה ברם אפשרות הראשונה והפשוטה לוקחת זמן רב בפרט למי שרוצה לעשות כן לרוב התיקיות החשובות כמו שולחן העבודה מסמכים מוזיקה סרטי וידאו ותמונות, לכן הבאתי כאן קובץ BAT שיעשה לכם את כל העבודה כולל העברת החומר למיקום החדש המיקום שנבחר הוא: כונן D תיקיית המחשב והמשתמש שלי ובתוכו תיקיית המשתמש שלי ובתוכו את ששת התיקיות החשובות, הסקריפט יוצר גם נקודת שחזור לאפשרות של חזרה למצב הקודם [אמנם הקבצים לא יחזרו לבד למקומם הישן רק בצורה ידנית. כמו"כ מצורף קובץ BAT למי שרוצה לשחזר את מיקום התיקיות לברירת המחדל שלהם הקבצים: מיקום הגדרות משתמש בכונן D.BAT | בדרייב שחזור מיקום תיקות משתמש למיקום ברירת המחדל.bat | בדרייב אם יש לכם הרבה חומר זה יכול לקחת הרבה זמן ותקחו בחשבון שבזמן הזה סייר הקבצים מושבת. לא ציינתי מקור כי זה "ליקוט" מכמה מקומות. אפשרות שלישית כמו שציין @חיים-כהן-1 כאן להכנס לתיקיית משתמשים לעמוד על התיקיה שרוצים להעביר ולעשות גזור ולהדביק אותו במקום החדש, זה עובד מצויין, היתרון בקובץ שצירפתי [באפשרות שניה] היא יצירת נקודת שחזור בצורה אוטמטית כולל כל התהליך של תיקיה אחרת וכו' וגם שזה יוצר קיצור דרך במקום האורגנלי למקום החדש כי יש תוכנות ששומרות אוטמטי במיקום ברירת המחדל. קרדיט
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    7k צפיות
    ShlomoS
    זה מאוד נח ברשת ביתית שרוצים להעביר דברים ממחשב לשני בקלות ובמהירות ראשית עדיף לעשות את התקיה במחשב שהוא הכי הרבה דולק, כך שכמה שיותר היא תהיה זמינה במחשב שאנחנו רוצים לפתוח את התקיה נכנסים להגדרות>רשת ואינטרנט ושם לוחצים על זה: [image: lj4rmxkagrxswaansbr0.png] ושם צריך לסמן את זה על פעיל: [image: o877h5izbu13yunoeevy.png] וגם ניתן לבחור שם עם רוצים שיתוף על ידי סיסמא או לא על ידי שלוחצים על השורה: [image: jxpyzjqbwbsg0geoatzz.png] ושם יש אפשרות לבחור אם יהיה סיסמא או לא. במקרה שאין סיסמא במשתמש שבו פותחים את התקיה משותפת , אז נבטל את האפשרות הזאת: [image: ldmac6nr7jvtoffcvlqy.png] לאחר מכן פותחים תקיה חדשה אפשר לקרוא לה למשל תקיה משותפת ניכנסים למאפיינים שלה ובלשונית שיתוף ניכנסים לשיתוף מתקדם ושם צריך לסמן את זה: [image: me3xs1gl0bor6pzmxrtw.png] ובנוסף ב[image: upi5a50lvclygtth1mso.png] לעשות הוספה ולהוסיף את זה: authenticated user ולאפשר לזה הרשאות של שליטה מלאה (אפשר גם פשוט לעשות את מה שכבר כתוב שם: Everyone על שליטה מלאה אבל הבנתי שהאפשרות הראשונה זה עדיף, כנראה יותר מאובטח מי שעושה לו בעיות הראשון אז שינסה Everyone) לאחר שעשינו את זה בלשונית שיתוף של התקיה נקבל נתיב ברשת [image: raekys4qjamksruadkwf.png] אותו נעתיק ונלך למחשב השני שבו אנחנו רוצים להתחבר לתקיה ברשת ניצור בשולחן העבודה קיצור דרך [image: mpf7tspsduhscm0sqe10.png] ובו נכניס את הנתיב רשת של התקיה המשותפת נקרא לה בשם שאנחנו רוצים (במקרה שלמרות הכל לא מצליחים לגשת לתקיה, יש לעשות מאפיינים על התקיה, ובלשונית אבטחה לתת גישה לEveryone) וזהו יש לנו תקיה שבקלות ניתן לשתף דרכה קבצים בין המחשבים. קרדיט.
  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    2k צפיות
    ShlomoS
    MadrichimTipאת תוכנת המפות המובנית ניתן להוריד (אם היא לא קיימת) מכאן. יש להוריד את המפות שרוצים במחשב שמחובר לאינטרנט (הגדרות>הורד מפות לא מקוונות) כנס למיקום c:\programdata\microsoft [מי שלא מוצא את התיקיה שיבחר באפשרויות תצוגה, הצג קבצים מוסתרים, בוינדוס 10 עושים את זה בלשונית תצוגה, מסמנים V על קבצים מוסתרים] העתק את כל תיקיית MapData לכונן נשלף כנס למחשב המנותק בחשבון מנהל הכנס את הכונן הנשלף למחשב המנותק מאינטרנט חשוב: יש להיכנס לתיקיית c:\programdata\microsoft\MapData במחשב המנותק, ולאשר קבלת הרשאות לתיקיה המבוקשת. אם יש תיקיות בתוך התיקיה יש להיכנס גם לתיקיות ההן כדי לקבל הרשאות, או להשתמש בכלי הזה כדי לקבל הרשאות על התקיה וכל תקיות המשנה שלה. העתק את כל תיקיית MapData לתוך תיקיית c:\programdata\microsoft לחץ אישור כשהמחשב מבקש להעתיק קבצי מערכת. וזהו יש לכם את כל המפות שהעתקתם אם זה עדיין לא הצליח יש לגשת עוד פעם למיקום c:\programdata\microsoft\MapData ולהיכנס לתיקיית mapscache שנמצאת במיקום הנ"ל ולאשר קבלת הרשאות (אפשר להיעזר בהענקת ההרשאות בכלי הזה), ואז להעתיק עוד פעם את תיקיית MapData לתוך תיקיית c:\programdata\microsoft קרדיט.
  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    872 צפיות
    ShlomoS
    הסבר כללי כונני SSD מציעים תמיכת פקודת TRIM, אשר מופעלת כברירת מחדל ב- Windows 7, שנועד לשמור על הביצועים של ה-SSD ברמה אופטימלית במשך חיי הכונן. פקודת ה Trim מאפשרת למערכת הפעלה להודיע לSSD על בלוקים של נתונים שכבר לא בשימוש וניתן להפלט פנימית על ידי SSD על מנת להבטיח שפעולות כתיבה מאוחרות יותר יבוצעו במלוא המהירות. מאז בלוק הזיכרון חייב להימחק לפני שניתן יהיה לתכנת אותו מחדש, TRIM משפר את ביצועים על ידי מחיקת בלוקים פעילה המכילים נתונים לא חוקיים (זבל), המאפשר לSSD לכתוב נתונים חדשים מבלי לבצע פקודת מחיקה. בנוסף, הSSD יכול לנהל ביעילות את כל הרווחים (מקור). בקצרה, זה מוחק לצמיתות את כל המקום הפנוי בדיסק קשיח. Spoiler לכאורה אין עניין להפעיל את המצב, מלבד מי שמעוניין שלא יוכלו לשחזר את המידע שלו, אם כי לצורך כך יש תוכנות שמוחקות וכותבות שוב ושוב כדי למנוע שחזור. ישנה אפשרות לכבות את מצב trim בכוננים מסוג SSD בלבד ולא בכונן קשיח מסוג HDD, וזאת משום שבשונה מ-SSD שבו ההגדרה היא על ידי המערכת הפעלה, בכונן קשיח זה פנימי בתוך הדיסק ולכן למשתמש הפשוט אין אפשרות לשנות את זה. הסקריפטים עצמם בדיקת מצב קיים: להריץ בשורת הפקודה (CMD): fsutil behavior query DisableDeleteNotify @pause>nul או להפעיל את הקובץ הבא: בדיקת TRIM - אפס פירושו מופעל, 1 פירושו כבוי.bat שינוי מצב: (חובה להפעיל כמנהל כדי שהסקריפט יעבוד.) ביטול מצב TRIM: להריץ ב-CMD כמנהל: @echo off fsutil behavior set DisableDeleteNotify 1 fsutil behavior set disabledeletenotify ReFS 1 echo Check if the result is 1 fsutil behavior query DisableDeleteNotify @pause>nul או להריץ את הקובץ הבא: ביטול trim.bat הפעלת מצב TRIM: להריץ ב-CMD כמנהל: @echo off fsutil behavior set DisableDeleteNotify 0 fsutil behavior set disabledeletenotify ReFS 0 echo Check if the result is 0 fsutil behavior query DisableDeleteNotify @pause>nul או להריץ את הקובץ הבא: הפעלת-trim.bat קרדיט ל@משחזר-מידע על ההסבר והסקריפטים.